משמעות השם בנימין

בנימין הוא הבן הקטן של יעקב, האחרון, זה שנולד בכאב גדול - רחל אמו קראה לו תחילה 'בן אוני', בן צערי, ויעקב שינה את שמו ל'בן ימין', בן הכוח, בן הברכה. וכבר בשם הזה טמון כל הסיפור: הילד שנולד מתוך הכאב והפך למקור של עוצמה. בקליניקה אני אוהבת לספר את זה להורים, כי זה בדיוק מה שאני רואה בבנימינים - יכולת מדהימה להפוך רגישות לכוח.

בעבודתי למדתי שבנימין הוא קודם כל אדם של לב. רגיש, נאמן, אמפתי, מישהו שקולט את האנשים סביבו עוד לפני שאמרו מילה. הוא הילד שיבחין שמשהו עצוב, הוא החבר שיזכור פרט קטן שסיפרת לפני חודש. יש בו נתינה אדירה, צורך אמיתי לדאוג, לעטוף, להיות שם בשביל מי שאוהב.

ומתחת לרכות הזאת יש עוגן. בנימין הוא ביתי, יציב, מישהו שאפשר להישען עליו. זה מהשמות שאני הכי אוהבת לפגוש, כי הם מלמדים אותי שכוח אמיתי לא חייב להיות רועש - לפעמים הוא בא דווקא מתוך הרכות, מתוך היכולת להחזיק אחרים בשקט.

הרגישות הגדולה הזאת, כשהיא לא מאוזנת, יכולה להפוך נגדו. בנימין נפגע בקלות, סופג פגיעות בשקט, ולפעמים אוגר ואוגר עד שזה מתפוצץ. הנתינה שלו כל כך גדולה שהוא עלול לוותר על עצמו, על הרצונות שלו, רק כדי לשמור על השלום ועל האנשים שהוא אוהב.

זאת הנקודה העדינה אצל בנימין, וזה מה שאני רואה הרבה בקליניקה: הוא נותן לכולם, אבל מתקשה לבקש בחזרה. הוא צריך ללמוד שמותר גם לקבל, שמותר לומר 'גם אני רוצה' - ושהצרכים שלו חשובים בדיוק כמו של כל אחד אחר.

המשפט הזה - הערכה לנתינה יחד עם הבטחה שגם הוא יקבל - הוא בדיוק מה שבנימין צריך לשמוע. שמישהו רואה אותו, לא רק את מה שהוא עושה לאחרים.

בעולם שלפעמים שוכח להרגיש, בנימין הוא הלב. הוא זה שיבחין, שיזכור, שיהיה שם. הכוח שלו לא צועק - הוא מחזיק. וזה, אם תחשבו על זה, אחד הדברים הכי נדירים והכי יקרים שיש. עם קצת איזון בין נתינה לקבלה, ועם בית חם שמחזיק אותו בחזרה - בנימין יכול להפוך את הרגישות שלו לברכה גדולה לכל מי שסביבו, בדיוק כפי שהבטיח השם שלו.